כבר בשנת 2017 ניתן היה להבחין בסימנים המעידים על כך שבפייסבוק מתכננים להשיק מטבע קריפטוגרפי משלהם, אבל רק ביוני 2019 יצאה הכרזה רשמית על המטבע הקריפטוגרפי החדש מבית פייסבוק, הוא הליברה (Libra, שסימולה LBR). ההכרזה מייד עוררה עניין רב בשל המערכת הייחודית של המטבע (כמו למשל, העובדה שערכו מגובה באיגרות חוב ובנכסים המוחזקים על ידי ארגון ליברה, שינהל את המטבע) והמעורבות של ענקיות המסחר, הבלוקצ'יין והפיננסים בשווקים הבינלאומיים בתכנון והפקת המטבע החדש. במעמד ההכרזה על הליברה צוין כי כבר במהלך שנת 2020 ניתן יהיה לעשות שימוש במטבע החדש, אבל מאז הסתבר שהדברים הם לא תמיד פשוטים כמו שהם מתוכננים להיות…
בתחילת הדרך המטרה הרשמית של פייסבוק הייתה ליצור מטבע יציב שיספק מענה לצרכיהם של מעל למיליארד וחצי בני אדם שאין להם גישה למערכת בנקאית. זו עדיין המטרה הרשמית של הגופים הגדולים שמאחורי המטבע החדש, אבל תוך כדי התהליך הופיעו מטרות נוספות ונערכו שינויים מרחיקי לכת במבנה המתוכנן של המטבע ובאופן בו אמור היה לפעול. היעד לתחילת שימוש בליברה נקבע לתחילת שנת 2020, בהמשך נדחה מועד ההשקה לאמצע 2020 ואז שוב לתאריך לא ידוע לפני סוף השנה. נכון לכתיבת שורות אלה (אוגוסט 2020) נראה שיש סיכוי גבוה לדחייה נוספת.
לפניכם סקירה מקיפה אודות הליברה – המטבע הקריפטוגרפי הייחודי, שעובר גלגולים ותמורות עוד לפני שנכנס לשימוש. במאמר תמצאו תשובות לשאלו כמו: מה היו התפקידים המקוריים שנועדו למטבע החדש? מדוע נדרשו שינויים במבנה המתוכנן? אילו שינויים בוצעו וכיצד? האם הליברה היא עדיין מטבע שונה בנוף המטבעות הקריפטוגרפים? מה צופן בחובו העתיד למטבע זה? ועוד.
ליברה – המטבע הקריפטוגרפי של פייסבוק, שאליה חברו כ-30 חברות מובילות
מארק צוקרברג, מקים פייסבוק, יזם בשנת 2017 את פרויקט ליברה כאשר המטרה שראה לפניו, לפחות על פי ההצהרות שפרסם, היתה ליצור מטבע קריפטוגרפי חדש שכל מה שנחוץ על מנת להשתמש בו הוא מכשיר טלפון חכם שמחובר לרשת האינטרנט. בדרך זו, כך טען צוקרברג, אפשר לספק מענה לצרכים כמו ביצוע וקבלת תשלומים של מעל למיליארד וחצי בני אדם שאין להם גישה למערכת בנקאית.
ספק אם הליברה אכן נולדה ממניעים הומניטריים טהורים, כנראה שלא לגמרי. אפשר להניח שמעורבים במהלך גם שיקולים עסקיים ושאיפה של הנהלת פייסבוק לכבוש מקום מרכזי בכלכלה העולמית החדשה המונעת בכסף דיגיטלי מבוזר. בשורה התחתונה לאופיין המדויק של הנסיבות שהובילו להולדת ה- Libra אין חשיבות יתרה, מה שמעניין באמת הוא דמותו הסופית של המטבע. כמעט שלוש שנים לאחר שפייסבוקהחלו את המהלך, הערפל האופף את ה- Libra עדיין סמיך.
בשנת 2019 חברו לפייסבוק 28 תאגידים ומוסדות פיננסיים מובילים אשר הפכו שותפים ליוזמה להשקת מטבע קריפטוגרפי חדש בשם Libra. השותפים הקימו יחד גוף מנהל, המכונה איגוד Libra (Libra Association), הרשום בשוויץ. על קבוצת השותפים המקוריים נמנו חברות כגון Mastercard, PayPal ו- Visa מן התחום הפיננסי, eBay, Uber, Spotify ו- Booking Holdings מתחום הטכנולוגיה, Vodafone ו- lLiad מתחום התקשורת, Coinbase, Xapo Holdings LTD ו- Anchorage מתחום ה- Block chain, מספר חברות מתחום ההון סיכון ומספר עמותות וגופים ללא מטרות רווח.
המעוניינים להצטרך ליוזמה ולקחת חלק בפעילות איגוד Libra נדרשו לא רק לשלם 10 מיליון דולר אלא גם להוכיח שווי שוק של מעל מיליארד דולרים ומעמד של אחת ממאה החברות המובילות בתחום עיסוקם.
בעת הקמת ארגון ליברה (Libra Association), הדעה הרווחת הייתה שיוזמה המגובה בעוצמה אדירה כל כך בוודאי תישא פרי במהירות. המציאות טפחה על פניהם של מי שחזו לידה קלה למטבע הקריפטוגרפי עם רשימת הארגונים המרשימה המעורבת בהקמתו. קשיים שנתגלעו מול רשויות רגולטוריות, חוסר וודאות באשר למבנה הנכון ביותר למטבע החדש, ועיכובים שנגרמו מסיבות אחרות הובילו לפרישתם של כמה מן השותפים החשובים ביותר וביניהם פייפאל, מאסטרקארד, ויזה, ענקית הסחר איביי, ענקית התקשורת Vodafone ואחרים.
שפת תכנות מתקדמת, קוד פתוח וחוזים חכמים
מבחינת טכנולוגיה ברור שפייסבוק היא ארגון שיכול לספק את הסחורה. הפיתוח של הליברה בוצע בקוד פתוח, כמו שאפשר היה לצפות מתהליך הפיתוח של מטבע קריפטוגרפי מתקדם. בקוד פתוח יכול כל מי שמעוניין בכך להשתלב בעתיד בעיצוב המוצר הפיננסי ולהוסיף לו תכונות.
צוותים של מהנדסי תוכנה מטעם פייסבוק המציאו לטובת הפרויקט שפת תכנות חדשה לגמרי המכונה Move. כמו ברוב המטבעות הקריפטוגרפים גם הליברה תרכוש אמון (במטבעות קריפטוגרפים שמנוהלים ללא ארגון גג בירוקרטי, אמון הוא שלב חיוני ביצירת הביקוש למטבע החדש) בזכות תיעוד בטכנולוגיית בלוקצ'יין של היסטוריית העסקאות שבוצעו בכל יחידה של המטבע, כמו גם בכל חלק מיחידה כזו. יעד המהירות לביצוע עסקאות בליברה נקבע ל- 1,000 עסקאות בשנייה (לעומת 7 עסקאות בשנייה בביטקוין, או 15 עסקאות לשנייה במטבע הקריפטוגרפי את'ריום למשל). יתרון נוסף של הליברה צפוי להיות עמלות זניחות (בגובה עד סנט אחד) על ביצוע או קבלת תשלום, כמו גם על העברת סכומי כסף בין ארנקים דיגיטליים.
ערך יציב בזכות גיבוי בנכסים מוחשיים
מכיוון שהליברה תוכננה לשמש ציבור רחב, כולל מי שאין להם גישה למערכת בנקאית, ברור היה שיש לצייד את המטבע החדש במנגנונים שיבטיחו יציבות בשוויו ובכוח הקניה שהוא מספק. שמירה כזו על ערכו של המטבע ניתן להשיג בשתי דרכים: האחת היא גיבוי מלאי המטבעות שנמצא בשימוש בנכסים מוחשיים (כגון אגרות חוב ממשלתיות, מניות ואפילו זהב) והשנייה היא הצמדת המטבע לסל מטבעות פיאט ובראשם הדולר האמריקני והאירו (וגם היין היפאני, הפרנק השוויצרי, הפאונד האנגלי ועוד).
חשש מפגיעה ביציבות מוניטרית והלבנת הון
אם בתחילה נראה היה שמטבע הליברה החדש יביא עמו בשורה של ממש לכלכלה העולמית הרי שמהר מאוד הסתבר שישנם מכשולים לא פשוטים שצריך להתמודד עימם לפני שניתן יהיה להפיץ את המטבע ולאפשר תחילת שימוש בו. הליברה שונה ממטבעות קריפטוגרפים אחרים בכך שהוא מצויד במנגנונים לשמירת יציבות. בעוד מלאכת פיתוח המטבע נמשכת החלו נשמעים קולות המזהירים מפני השפעה שלילית של שימוש נרחב בליברה על היציבות של מטבעות פיאט (מטבעות "אמיתיים") שערכו מוצמד אליהם (כמו למשל הדולר האמריקאי הדולר). חשש נוסף הוא שבאמצעות הליברה יוכלו גורמים עבריינים להלבין הון שמקורו בעסקאות בלתי חוקיות או להיעזר במטבע לביצוע מהלכים על מנת להתחמק מתשלום מס.
באפריל 2020 פרסם פורום G-20 (ארגון שחברות בו 20 המדינות החזקות בעולם מבחינה כלכלית) דו"ח שקורא למדינות החברות בפורום לקבוע מדיניות פיקוח על מטבעות דיגיטליים, כדי להתמודד עם חששות כמו פיתוח ערוצים להלבנת הון או פגיעה בערכי המטבעות האחרים בשווקים, כמו גם על מנת למנוע שימוש במטבעות קריפטוגרפים כמו הליברה, למימון ארגוני טרור ופשע.
פיצול הליברה למספר מטבעות ושינויים נוספים מן המתווה המקורי
המכשולים שהציבו ממשלות בדרכו של ארגון הליברה הובילו לפרסום מסמך שמפרט סדרת שינויים במבנה המתוכנן של המטבע ובאופן שבו הוא עתיד לפעול. בין היתר מסתמן פיצול הליברה למספר מטבעות כאשר כל אחד מהם צמוד למטבע פיאט מסוים, כך למשל LibraUSD (מטבע ליברה שצמוד לדולר האמריקני), LibraEUR (מטבע דומה, שערכו צמוד לאירו), LibraGBP (ליברה שערכו צמוד לפאונד הבריטי) ואפילו LibraSGD (ליברה שערכו צמוד לדולר הסינגפורי). מארגון ליברה נמסר שבעתיד בהחלט ייתכן שיהיו מטבעות ליברה שיוצמדו למטבעות דיגיטליים יציבים שיונפקו על ידי בנקים מרכזיים, כך למשל המטבע הדיגיטלי שממשלת סין מתכוונת להשיק כבר בשנת 2021.
שינוי חשוב נוסף מהמתווה המקורי של הליברה, הוא ויתור על השאיפה להפוך את רשת התשלומים לנטולת הרשאות (כמו ברשתות הבלוקצ'יין שפועלות בלי שליטה מרכזית). מהנהלת חברת Calibra (חברת בת של פייסבוק שהוקמה לצורך פיתוח ארנק דיגיטלי שישמש להחזקה ושימוש בליברה) נמסר כי במקום ניסיון להפעיל את התשלומים ללא הרשאות, יבוצע מעבר הדרגתי לרשת פתוחה ותחרותית שהפעילות בה נשלטת על ידי כוחות השוק.
שימוש בליברה וביצוע השקעות במטבע החדש
ביחד עם פיתוח המטבע עצמו, הקימה פייסבוק חברת בת לפיתוח ארנק דיגיטלי בשם קליברה (Calibra) שיאפשר שימוש שוטף במטבע. הארנק הייעודי יהפוך חלק אינטגרלי באפליקציות מסנג'ר של פייסבוק וגם בוואטסאפ (שנרכשה על ידי פייסבוק בשנת 2014). מובן שמלבד קליברה יהיו ארנקים דיגיטליים נוספים, פרי פיתוח של מגוון בעלי אינטרסים (קוד פתוח, כבר אמרנו?) שניתן יהיה להחזיק בהם את המטבע, לשלם ולקבל באמצעותם תשלום במטבעות ליברה.
הליברה היא דווקא לא מסתמנת כהשקעה אטרקטיבית במיוחד, בשל אותם המנגנונים שתוכננו לשמור על ערכה יציב, ללא שינויים דרמאטיים (כמו למשל אלה של הביטקוין לאורך השנים). הבשורה המשמחת היא שלצד המטבע עצמו יתנהל מסחר ב- Libra Investment Token, מוצר פיננסי שמקבלים לידיהם חברים בארגון הליברה כשהם מבצעים הפקדה בקרן שנועדה לשמש עירבון ולסייע בשמירה על ערך המטבע. במידה והקרן צוברת רווחים ערכו של ה- Libra Investment token יעלה. הציבור הרחב יוכל לרכוש Libra Investment Tokens, השקעה כזו עשויה להניב תשואות גבוהות, במידה והיקף השימוש במטבע החדש יגדל במהירות.
